<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימנים כ"ח—כ"ט</h1>
<h2>דף צז:</h2>
ה"ר יונתן ז"ל כתב משמע מהכא דכל איסור של תורה דאסור בששים לאו דוקא ששים אלא ששים ואחת בעינן וכן נמי דעת ה"ר דוד בר לוי שכתב וכן לחתיכת דג טמא ולחתיכת נבלה שנשאר בעין שלא נמוחה צריך ג"כ ששים ואחת לפי שהאיסור פולט איסור כנגדו כשיעור גופו הילכך אם לא יהיה שם כי אם ששים והיא נמצא שלא היה ששים של היתר אלא ששים פחות אחת שהרי יש שם מפליטת האיסור כמו גוף האיסור על כן צריך ששים ואחת. והרשב"א ז"ל [בבית רביעי שער א'] כתב טעם אחר מפני מה הוסיפו כאן אחת מפני שהביצים יש מהן גדולות ויש מהן קטנות ולפיכך הוסיפו אחת להשוות מדתן כדי שלא נצטרך לשער כל אחת ואחת ולפיכך ביצה שנתערבה בתבשיל בטלה בששים כשאר איסורין שבתורה. ועוד כתב בתשובה ואם נמצא דם בביצה ששמוה על החמין להצטמק הדברים פשוטים שאין התבשיל נאסר מכמה טעמים חדא שכל הביצה למעלה מן הכסוי דאין שם רוטב לא עדיף מצלי וצלי בדבר שאינו מפעפע בקליפה וביצה לא גרע קליפה [שלה] משיעור קליפה. ולא עוד אלא היתה קלופה כיון שהרוטב שבקדרה אינו עולה למעלה מן הכסוי (אין מה שבקדרה אינו עולה למעלה מן הכסוי) אין מה שבקדרה בולע ממנה ולא עדיף מחתיכה מקצתה תוך הרוטב ומקצתה למעלה מהרוטב דכשלא ניער וכסה אין אומרים שיהא מה שלמעלה מהרוטב כאלו נכנס בתוך הרוטב עכ"ל.
